אקנה וולגריס היא מחלה של פצעי בגרות דלקתיים, מוגלתיים, בצורת גושים או ציסטות הנוצרים כתוצאה מחסימה ודלקת של זקיקי שיער ובלוטות החלב הנלוות אליהם. לרוב משפיעה המחלה על מתבגרים, ומאובחנת באמצעות בדיקה.
הטיפול כולל מגוון נרחב של תרופות עור ותרופות מערכתיות שנועדו להפחית את ייצור החלב, ספירת החיידקים והדלקת, ולנרמל את הזיהום. ביטויי המחלה משתנים בהתאם לאופן גירוי הדלקת בזקיק. נגעי החלב התקועים בתוך הזקיקים הם החתימה של אקנה והפצעים יכולים להיות סגורים או פתוחים בהתאם לאופן בו הזקיק מורחב או סגור על פני העור.
הפצעונים מופיעים כאשר הגוף מתקשה לעכל טריגליצרידים לחומצות שומן חופשיות (FFA), המגרות את קיר הזקיקים, והזיהום הפעיל גורם לדלקת בתוך הזקיק. גושים וציסטות מתרחשים כאשר הזקיקים נקרעים עקב דלקת, חיטוט ידני בפצעים, או חומצות שומן חופשיות שמשחררות קרצוף קשה וחיידקים לתוך הרקמות, ומפעילות דלקת של רקמות רכות.
גורמים לאקנה וולגריס
המחלה נפוצה ביותר בגיל ההתבגרות, כשרמות מוגברות באנדרוגן מעוררות ייצור חלב. גורמים אחרים כוללים שינויים הורמונלים המתרחשים בהריון או בתקופת המחזור החודשי, חומרי קוסמטיקה שאוטמים את העור, חומרי ניקוי, קרמים מסוימים ובגדים מסוגים שאינם מאפשרים לעור לנשום.
קיים אף קשר בין אקנה וולגריס לתזונה לקויה, וחומרי כביסה שהגוף מפתח רגישות אליהם. חלק מהמחקרים מצביעים על קשר אפשרי בין מוצרי חלב ותזונה עתירת חומרים גליקמיים.
אקנה יכולה להיות מתונה יותר בחודשי הקיץ בשל ההשפעות האנטי דלקתיות של עור השמש.
תסמינים וסימנים לאקנה מסוג זה
אקנה וולגריס עלולה להיות כואבת או להוות מקור למצוקה רגשית משמעותית. לעיתים מתבטאת המחלה בסוגי נגעים שונים המופיעים יחד על העור, בשלבים שונים.
הפצעונים מופיעים כנקודות לבנות או שחורות. הנקודות הלבנות הם נקבוביות סגורות בצבע הגוף או בצורת נגעים לבנבנים בגודל 1-3 מילימטר. נקודות שחורות זהות לפצעים אלו אך יש להם אזורים כהים במרכז הפצעים.
פצעים מוגלתיים הם נגעים אדומים בגודל של שניים עד חמישה מילימטר. במצב זה הזקיקים נפגעים עם הצטברות נויטרופילים ולאחר מכן לימפוציטים. כאשר האפיתל נקרע, הוא מעורר תגובה דלקתית חריפה בעור. במקרים חמורים נוצרת דלקת עמוקה.
גושים גדולים, עמוקים ומוצקים יותר דומים לציסטות מודלקות, למרות שאין להם מבנה אמיתי של פצעים. ציסטות הן גושים מוגלתיים היוצרים לעיתים רחוקות מורסות עמוקות. אקנה וולגריס לטווח הארוך עלולה לגרום לצלקות זעירות, חטטים עמוקים או גדולים, שקעים רדודים או אזורי הצטלקות בפנים.
אקנה וולגריס היא מצב חמור יותר של המחלה, והיא משפיעה יותר על גברים מאשר על נשים. התסמינים כוללים מורסות, ניקוז בסינוסים וצלקות. הגב והחזה מושפעים קשות מהמחלה, וגם הבטן, הישבן ואף הקרקפת עלולים להיות מושפעים.
זהו מצב חמור של המחלה המלווה בחום, אקנה כיבית, הופעה פתאומית של מורסות המובילות לנמק, ריבוי תאי דם לבנים כאבי פרקים ונפיחות.
כשנשים צעירות מושפעות מהמחלה היא עלולה לפרוץ אצלן בפתאומיות, במקביל לאקנה רגילה, ולהתבטא בפצעים מוגלתיים המופיעים על הסנטר, הלחיים והמצח.
אבחון אקנה וולגריס
בדיקת אבחון אקנה וולגריס מבוצעת על ידי הערכת תרומת הגורמים, למשל הורמונים, חומרים כימיים או שימוש בסמים קשורים; קביעת חומרת המחלה, אם היא קלה, בינונית או קשה; והערכת השפעות פסיכולוגיות.
טיפול באקנה וולגריס
בהתאם לחומרת המחלה, ואם היא אינה משתפרת באמצעים של טיפול עצמי לאחר כחודשיים, יש להתייעץ עם רופא, שיכול לרשום אחד מהטיפולים הבאים:
חומצה אזלאית
זוהי תרופה אנטיבקטריאלית, המשמשת בדרך כלל כתחליף לחמצן בנזואיל שגורם להפחתת האדמומיות והקילוף בעור.
קרמים אנטיביוטיים
כגון אריתרומיין או קלינדמיצין אשר יכולים לסייע בשליטה על חיידקי אקנה וולגריס הפוגעים בעור. בדרך כלל מומלץ להמשיך עם הטיפול במשך חודשיים. אם המצב אינו משתפר לאחר זמן זה, הרופא יכול לייעץ על טיפול בתרופות לבליעה.
רטינואידים
כגון טרטינואין. אלו הן תרופות המבוססות על ויטמין A, הפועלות באמצעות הסרת חסימת נקבוביות העור. הן מפחיתות את האדמומיות, תחושת העקצוץ והיובש בעור. הטיפול אסור לנשים הרות או מיניקות.
טיפול באור
לעיתים ניתן לטפל באקנה וולגריס עם טיפול באורות שעובדים באמצעות התמקדות על בלוטות החלב. גם טיפול בלייזר משמש לסייע לטיפול בצלקות שנגרמו כתוצאה מאקנה.
גלולות למניעת הריון
אם האנטיביוטיקה לא עובדת, טיפול זה מומלץ לנשים. הגלולות מדכאות את ההורמונים הגבריים האחראים על הגדלת ייצור החלב ומסייעים להפחתת השמנוניות בעור. לאחר שלושה חודשים של טיפול, העור מתחיל להשתפר.
