תסמינים
הרוסצאה, בהיותה מצב דלקתי של העור, דומה למחלת האקנה, לאקזמה ולדרמטיטיס למיניהן. התסמינים כוללים:
- אזורי אדמומיות על הפנים.
- פצעונים קטנים ואדומים בפיזור על פני הלחיים, מצח וסנטר.
- אף אדמומי ובצקתי (נקרא גם "בולבוסי").
- הרחבת כלי דם בעור האף והלחיים (טלאנגיאקטזיות).
- תחושת צריבה וגירוי בעפעפיים ובעיניים.
- נטייה להסמקה .
הרוסצאה מופיעה במספר שלבים:
1. קדם-רוסצאה: המצב מתחיל כנטייה קלה להסמקה ומתקדמת לאדמומיות מתמשכת על פני מרכז הפנים (במיוחד על פני האף). האדמומיות נגרמת כתוצאה מהרחבת כלי דם בשכבה השטחית של העור.
2. רוסצאה וסקולארית (מערבת כלי דם): בשלב זה מתפתחות טלאנגיאקטזיות – הרחבות כלי דם הנראים לעיין על פני האף והלחיים. העור מרגיש מגורה ורגיש ולעיתים תופיע קשקשת על פני הפנים ועור שומני.
3. רוסצאה דלקתית: זהו השלב בו מופיעים הפצעונים. אלו פצעונים קטנים ובליטות לא סדירות על פני האף, לחיים, מצח וסנטר.
כמחצית מהאנשים יפתחו את התסמינים העיניים. חלק קטן יותר מהמטופלים (בעיקר גברים מבוגרים) יפתחו אף בולבוסי בעל מראה מופרע ונפוח.
גורמים
הגורם למחלה לא נמצא, אולם יש נטייה לחושב כי מדובר בשילוב של גורמים תורשתיים והשפעה סביבתית.
מספר גורמים ידועים כמחמירים את הרוסצאה או מתחילים התלקחויות של המחלה:
- מזון ומשקאות חמים.
- מזון חריף.
- שינויי טמפ' קיצוניים.
- לחץ נפשי ומצבי רוח קיצוניים.
- צריכת אלכוהול.
- חשיפה לקרינת שמש.
- שימוש בסטרואידים.
- תרופות המרחיבות כלי דם (בעיקר תרופות לטיפול ביתר לחץ דם).
- מאמץ גופני.
- שימוש בסאונות ואמבטיות חמות.
גורמי סיכון
נמצאו מספר גורמי סיכון לחלות ברוסצאה:
- צבע עור בהיר, צבע שיער ועיניים בהיר.
- גיל 30-60, במיוחד גיל חדלון הוסת.
- נטייה קיימת או הרגלים המביאים להסמקה תכופה.
- היסטוריה משפחתית.
סיבוכים
הסיבוך המוכר הוא האף הבולבוסי (ריינופימה). הדבר קורה כאשר בלוטות החלב נסתמות ומתרחבות ומגרות יצירת רקמה עודפת באף. המצב נפוץ יותר בגברים ומתפתח לאורך שנים.
אבחנה
האבחנה היא קלינית ומתבססת על תשאול החולה, בדיקה גופנית ושלילה של מצבים אחרים כגון אקנה ודרמטיטיס.
טיפול
אין טיפול מוחלט לרוסצאה, אך קיים טיפול להורדת התסמינים ולשיפור איכות החיים.
לעיתים, יומלץ על שימוש בקרם לחות, משחות ניקוי לפנים ומסנני קרינת שמש – כטיפול בסיסי לשיפור בריאות העור.
במידה והתקפי רוסצאה מוחמרים על ידי גלי חום של גיל חדלון הוסת – ניתן לתת טיפול לגלי החום.
- טיפול מקומי – מספר משחות נמצאות בשימוש: אנטיביוטיקה מסוג METRONIDAZOLE, משחות על בסיס וויטמין Aוחומצה אזלאית.
- טיפול פומי – שתי טכניקות:
o שימוש באנטיביוטיקה במתן פומי בעיקר לצורך אנטי-דלקתי ופחות לצורך הורדת נטל החיידקים בעור. בעיקר ממשפחת הטטרציקלינים והמקרולידים.
o "רואקוטן" ISOTRETINOIN . משפחה עוצמתית לטיפול במצבים דלקתיים חריפים של העור.
ברוסצאה של העיניים יטפלו בטיפות סטרואידליות או אנטיביוטיות.
משך הטיפול משתנה בין חולה לחולה, אך לרוב ייראה שיפור כבר לאחר חודש עד חודשיים של טיפול ממושך. לעיתים יש צורך בטיפול קבוע (כאשר התקפי ההתלקחויות מאד תכופים).
טיפול ניתוחי – מדובר בטיפולים קוסמטיים להעלמת כלי דם מורחבים ולהסרת עודפי רקמה שנוצרו (בעיקר על פני האף). הניתוחים נעשים לרב באמצעות לייזר או צריבה באמצעות חשמל.
ראו גם: