סובלים מפצעי בגרות? סבלתם מאקנה בעבר? קרוב לוודאי שטרם שמעתם על הקשר בין תופעה זו לבין אלצהיימר ובעניין זה, בהחלט יש תגליות חדשות. אקנה, אותה תופעה של פצעי בגרות, נחשבת בדרך כלל למלווה את גיל הנעורים. למעשה, למרות שמרבית הסובלים מהפצעונים המציקים שמופיעים באזור הפנים ולעיתים גם על גבי הצוואר והחזה הם צעירים ובני נוער, יש גם מבוגרים הסובלים מכך.
לא רק תופעה אסתטית
מי שיבצע חיפוש זריז במנוע חיפוש תחת השם “רוזציאה” (השם המקובל לתיאור אקנה של הגיל המבוגר) ימצא הרבה מאוד התייחסויות לנושא בעיקר בהיבט האסתטי שלו. יש הטוענים שמנגנון הרוזציאה דומה לזה של האקנה, יש הסבורים שחשיפה לשמש היא המעודדת את הופעת האדמומיות והפצעים הלא נעימים, יש הקושרים את הסיבה בעניין הורמונאלי.
למעשה, מומחים שחקרו את התופעה מסבירים שמדובר בסוג של מחלת עור עם מאפיינים כרוניים, שנוצרת בשל עודף חלבונים. אותו העודף בהחלט מביא לתופעות של גירוי ואדמומיות, אך יש לו גם היבטים הרבה יותר משמעותיים, בהשפעה על מערכת העצבים, המוח, הזיכרון.מזה זמן עולות טענות בקרב חוקרים שראוי לתת את הדעת להשפעת חלבונים מסוימים על ניוון של מערכת העצבים (בדרך הדומה לפעילותם של וירוסים). זהו ניוון שבא לידי ביטוי בירידה מתמשכת בזיכרון אך גם בפגיעה סנסורית ומוטורית, אלצהיימר ויש הטוענים – גם במחלות כגון פרקינסון. לאחרונה, הושלם מחקר שבא לבדוק בדיוק את העניין הזה. המחקר בא לענות על השאלה, עד כמה קשורה האקנה של הגיל המבוגר לסיכוי לחלות באלצהיימר. התוצאות בהחלט מאירות עיניים ובעלות השלכות חשובות לעתיד.
קשר ברור וראוי לציון
מתוצאות המחקר שראו אור בפרסומים ציבוריים עולה בבירור קיומו של קשר סטטיסטי בין האקנה של הגיל המבוגר לבין אלצהיימר ודמנציה. בקרב האוכלוסייה הכללית, אנשים הסובלים מרוזציאה הם בעלי סיכוי מוגבר לאלצהיימר של עשרים וחמישה אחוזים. עבור נשים, הסיכון גבוה יותר, אך גם לגבי גברים מדובר בסיכוי גדול יותר לחלות במחלה, וזאת באופן משמעותי.עוד תומך המחקר בהערכות החוקרים שאקנה של הגיל המבוגר מקושרת עם עליה (מתונה יותר) בסיכון לחלות בדמנציה מסוגים אחרים. השערות נגזרות מהמחקר הן שבהחלט ייתכן שאותם פצעים מעלים גם את הסיכון לחלות במחלות נוספות של מערכת העצבים, בעיקר על רקע ניווני. עניין זה ראוי להתייחסות במחקרים נוספים.
דמנציה, אלצהיימר והטיפול באקנה
שאלה מעניינת שראוי לתת עליה את הדעת היא עד כמה טיפול או חוסר טיפול באקנה של המבוגרים יהיו משמעותיים בהקשר של האטת אלצהיימר ואפילו מניעתו. בשאלה זו נחלקים עדיין החוקרים, יש הטוענים שטיפול יהיה בעל משמעות מוגבלת שכן זהו עניין סימפטומטי בלבד בעוד שאחרים סבורים שהשלכות של טיפול באקנה תהיינה יותר משמעותיות בהגנה של תפקוד המוח בגילאים מתקדמים יותר.חשוב להבהיר שאקנה של הגיל המבוגר הינה תופעה שונה מאקנה של גיל הנעורים. לא ידוע על קשר בין מחלות עור אחרות, אקנה, פסוריאזיס וכדומה לבין הידרדרות בפעילות המוחית והקוגניטיבית. מחקרים נוספים בתחום הטיפול באלצהיימר בהחלט יוכלו להיות משמעותיים ואולי גם תהיה להם יכולת לספק מענה אסתטי לסובלים כיום מאקנה של הגיל המבוגר.
