קשיי המתבגרים בהכנסת תרופות לסל הבריאות

בישראל, כידוע, זכאים האזרחים והתושבים לשירותי בריאות נרחבים למדי. עם זאת, שירותי בריאות אלה מבחינתה של הרפואה הציבורית אינם יכולים להיות אין סופיים שכן בבסיס הדברים קיימות מגבלות תקציב.

על רקע הפרסום של סל התרופות שעודכן לאחרונה ואשר כצפוי הותיר לא מעט חולים מאוכזבים (ואחרים, שזכו דווקא לבשורות משמחות) נדבר הפעם על סל הבריאות והתרופות בהיבט שלא מרבים לעסוק בו. היבט זה הינו הקושי של מתבגרים להכניס תרופות הנחוצות להם לסל הבריאות כגון תרופות לאקנה או למחלות מין רלוונטיות.

אקנה מחוץ לסל

סל התרופות, שעודכן בתחילת שנת 2016 כולל בתוכו מספר עצום של תרופות ופרוצדורות רפואיות. עלות הסל, כפי שמעריכים המומחים בתחום זה, עומדת על 2.8 מיליארד שקלים חדשים, מהם 300 אלף ₪ סכום שהתווסף לתרופות חדשות. בתוך מגון התרופות הנמצאות בסל או אלה שהוספו לאחרונה לא ניתן למצוא תרופות לבעיות מוכרות ונפוצות כגון אקנה (“פצעי בגרות”) וכמו גם מחלות אחרות הרלוונטיות לרבים מבני הנעורים בארץ (מחלות מין, למשל הנפוצות בקרב צעירים).

לכאורה, ניתן לראות בכך תוצאה של החלטה רפואית קונקרטית. למעשה, הדבר מעיד יותר מכל על שני דברים אחרים – הראשון הוא ש”לא סופרים” את הצעירים, ממש כפי שלא סופרים אוכלוסיות אחרות החסרות עוצמה פוליטית. הדבר השני קיומו של חוסר מודעות להשלכות של אקנה לא מטופלת לא רק על בריאותם של הצעירים בארץ אלא גם על מצבם הרגשי.

פגיעה במראה בשל בעיה של אקנה או טיפול לא מקצועי בתכשירים זולים יכולה להיות בעלת השלכות ארוכות טווח והרות אסון עבור ילדים, צעירים ובני נוער. גם כאן, כרגיל, את המחיר משלמים בעיקר אלה שנמצאים במעמד חברתי וכלכלי נמוך ואלה שידם לא משיגה לקבל טיפול רפואי מוזל לבעיות המטרידות אותם.

שיקולים פוליטיים וקבוצות לחץ

העובדה שפעם נוספת התרופות שפונות לנישה של צעירים נותרו מחוץ לסל הינה הזדמנות לשפוך אור על הדרך שבה עובדת הוועדה המחליטה על עדכוני סל הבריאות. הוועדה, שאחראית להחליט האם יתבצע עדכון בסל ואיזה עדכון יתבצע היא לכאורה וועדה מקצועית ונטולת פניות. למעשה, הוועדה עומדת בפני לחצים אדירים שמופנים כלפיה מצד קבוצות לחץ שונות. מיהן קבוצות הלחץ העיקריות? לא קשה לנחש שאלה יהיו קבוצות בעלות עוצמה כלכלית או לחילופין – פוליטית.

חברות התרופות למשל, מחזיקות לוביסטים בשכר והן מפעילות לחץ לא רק על חברי הוועדה (שהינם רופאים בכירים) אלא גם ישירות על מקבלי החלטות ברמה הפוליטית (שרים, חברי כנסת, ראשי וועדות בריאות). בנוסף, יש גם ארגונים חזקים של חולים וכן גם עמותות שאומנם פועלים שלא למטרות רווח אך יש להם תקציבים ויכולת ארגונית שמתורגמים ללחץ פוליטי. העמותות וארגוני החולים גם דואגים לפרסם את עמדותיהם בכלי התקשורת וזה מסייע לקידום ענייניהם בפני מקבלי ההחלטות הקשורות בסל הבריאות.

בני הנוער יכולים להשפיע

למרות שהדבר עשוי להישמע תמים, אנו סבורים שגם בעניין הכנסת תרופות לסל הבריאות וגם בעניינים אחרים, בני הנוער בהחלט יכולים להשפיע. חשוב לזכור שבישראל יש קרוב למיליון איש בקבוצת הגיל הזאת ורבים מהם סובלים מאקנה, ממחלות של מערכת המין ומחלות נוספות האופייניות לגיל זה. את המספר הגדול הזה אפשר בהחלט לתרגם לכוח פוליטי ולהפעלת לחץ בתחומים שונים וזאת למשל בזכות קיומן של הרשתות החברתיות.

אנו סבורים שבמידה ובני הנעורים בישראל ייקחו חלק פעיל בדיון על סל הבריאות ויביעו את דעתם, הדבר עשוי לקבל תהודה רצינית. אמנם לגבי סל התרופות שעודכן זה עתה הדבר כבר לא יעזור, אך תמיד קיימת גם השנה הבאה.