למרות שפצעי בגרות עשויים להופיע גם במבוגרים, בני נוער סובלים מכך באופן מיוחד. טיפול יכול להיות יעיל למדי, אך הוא לא
משפיע על כולם בצורה מהירה או מושלמת. במידה ודוחים את הטיפול, יש להכיר בכך כי הדבר עלול לגרום לקשיים נפשיים בלתי מבוטלים. עד כמה זה משמעותי? – נסביר על ההשלכות ועל ההתמודדות הנפשית של בני נוער עם אקנה, וגם איך לעזור (כהורים מודאגים).
זה רק אקנה, אבל דימוי כל הגוף נמצא בסכנה
על פי ההערכות, 7 או 8 מכל 10 אנשים סובלים או סבלו בעבר מאקנה. אותם פצעי בגרות שמופיעים לרוב עם תחילת גיל ההתבגרות וכאשר ההורמונים גועשים, מגיעים בדיוק בתקופה הכי רגישה בחיים הצעירים. לעיתים תקופת השיא תהיה בגיל 12 – 13 ולעיתים בשלב מאוחר קצת יותר בחיים. מעריכים כי בקרב בנות השכיחות גבוהה יותר לעומת בנים. בעוד שלא מדובר על בעיה רפואית מסוכנת, היא בהחלט מטרידה ועלולה לגרום לקשיים נפשיים ורגשיים כבדי משקל.
למבוגרים, שכבר שכחו מה זה להיות מתבגרים צעירים, צריך להזכיר עד כמה חשובה התדמית בגילאים הללו. האופן בו הסביבה או קבוצת השווים רואה אותם משפיעה לא מעט על התפיסה העצמית ועל הביטחון העצמי. מומחים מסבירים כי צעירים וצעירות רבים מרגישים כי דימוי הגוף שלהם נפגע קשות. הביטחון העצמי יורד והם מבלים שעות רבות מול המראה וגם במחשבות כמעט אובססיביות, על כל המשתמע מכך. הגם שמדובר בתופעה נפוצה, בני נוער עלולים לחוש בושה, להרגיש שהם שווים פחות מאחרים ואפילו מעוררים גועל. והצרה היא שלמחשבות הללו יש השפעה על המציאות ועל ההתנהגות.
קושי שעשוי להוביל לבדידות
בגיל ההתבגרות זקוקים אנשים צעירים לחיזוקים חיוביים. הם בונים ביטחון עצמי מתוך תקשורת ומשוב עם חבריהם. אולם, אלה שמושפעים קשות מאקנה עלולים בשלב הזה לרצות להתבודד ולהסתגר. אפשר לזהות צעירים שמפסיקים לצאת לבלות, שנעשים חרדים ואפילו חוששים להביט בעיניים של בני גילם. קושי בהימצאות בחברה והתנהגות מסוגרת עלולים להוביל לעוד יותר בדידות, עוד יותר חרדות ועוד יותר קשיים. דימוי שלילי והתבודדות אינם צפים באוויר. אליהם מתלווים בדרך כלל גם השפעות חמורות כגון דיכאון, חרדות, התנהגות הימנעותית ולעיתים גם התדרדרות בלימודים.
אילו סימני אזהרה קיימים?
עבור ההורים, קודם כל חשוב להיות במצב גבוה של מודעות. אין לפטור את העניין בתור קושי רגיל של גיל ההתבגרות. צריך להיות ערניים לסימנים כמו הסתגרות שלא הייתה קיימת בעבר, נטייה להשתמש באיפור כבד שעלול למעשה להחמיר את בעיית האקנה. ירידה בציונים וחוסר מצב רוח יכולים לגרום לתחושות קשות עוד יותר.
אז מה עושים?
קודם כל, משוחחים עם בן או בת הנוער שלכם, לגבי טיפולים אפשריים. זה רק צד אחד של העניין.
בנוסף על טיפולי אקנה, חשוב לעודד השתתפות בפעילויות חברתיות ומשפחתיות. מפגשים כאלה מזכירים שיש חיים מלבד האקנה וכך גם שוברים את מעגל הבידוד והבדידות.
נסו לשוחח על הקשיים ועל הרגשות ובעיקר להקשיב. תנו מקום להתבטא ורק אחר כך תוכלו לשתף מניסיונכם האישי.
אפשר ליזום איסוף מידע משותף על הנושא והליכה ל"שופינג" של תרופות נגד אקנה ותכשירים מקצועיים שיכולים לעזור, סבונים איכותיים, משחות וכיוצא בזה.
במקרה הצורך, התייעצו עם רופא עור ביחד עם הבן או הבת. עצם השיתוף והמעורבות הממשית של ההורים מאוד עוזרת.
אם הבן או הבת מסתגרים ולא מגיבים ליד המושטת, כדאי להיעזר ביועצת בית הספר או בפסיכולוג.
מקורות:
https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/acne/symptoms-causes/syc-20368047#:~:text=Acne%20is%20a%20skin%20condition,but%20acne%20can%20be%20persistent.
