כמעט כל אדם חווה פריחה או התפרצות אקנה בשלב כלשהו בחייו. מצבים אלו עשויים להיות לא נוחים או סתם מביכים, במיוחד כאשר הפריחה מתרחשת על הפנים.
אקנה היא סוג אחד של פריחה מיני רבים כאשר קיימות מגוון פריחות המופיעות כתוצאה מגורמים שונים בכל גיל. במקרים מסוימים, יתכן שלא ניתן יהיה להבדיל בין אקנה לבין פריחה, אך הזיהוי הנכון חיוני בבחירת הטיפול.
פריחות על הפנים
פריחה על הפנים מציינת גירוי שנובע ממקור חיצוני או פנימי. אלרגיות לצמחים, צבעים וכימיקלים מסוימים עלולות לגרום לפריחה על הפנים. מצבים רפואיים כגון פסוריאזיס, עלולים להתבטא כפריחה על הפנים או במקום אחר בגוף.
חלק מהגורמים הנפוצים לפריחה כוללים זיהומים, כולל זיהומים פטרייתיים, נגיפים, חיידקים וטפילים; פריחות שאינן מדבקות הנגרמות כתוצאה מאלרגיות לתרופות; אקזמת עור, מתח; תזונה לקויה ושינויים פתאומיים באקלים.
הפריחה מתבטאת בפצעים מסוגים שונים שיכולים להופיע: כפצעים שטוחים וכתמים אדומים; בליטות מוצקות קטנות שנוטות להתרבות; שילוב של שני הסוגים וחטטים, קשקשי עור או שלפוחיות. יש להתייעץ עם הרופא אם הפריחה מלווה בכאב, קוצר נשימה או נפיחות. אם תסמינים אלו מתפתחים לאחר תחילת השימוש בתרופה חדשה, מדובר בתגובה אלרגית חמורה.
אקנה
זהו מצב רפואי הידוע בשם "אקנה וולגריס". אקנה היא מחלת עור הנגרמת כתוצאה מחסימת הנקבוביות על פני שטח העור. המצב מתרחש לרוב בקרב בני נוער, כתוצאה מהורמון בשם אנדרוגן האחראי להגדלת בלוטות השומן.
בלוטות שומן אלו מפיקות תאי שומן מוגזמים, המיוצרים על ידי הבלוטות וסותמים את נקבוביות העור, הופך אותן רגישות לחיידקים ובסופו של דבר נוצרים נגעים הנקראים פצעונים המתבטאים בנגקודות שחורות, לבנות, גושים או ציסטות.
כל הנגעים האלו הם מאפיינים של אקנה. בנוסף לבני נוער, גם אנשים מכל קבוצות הגיל, כולל תינוקות, חווים נקבוביות סתומות אשר עלולות להתנפח ולגרום לאדמומיות או חוסר נוחות. חסימות עמוקות בעור עלולות ליצור ציסטות כואבות ונפוחות הכרוכות בטיפולים מיוחדים. הצוואר, הגב, הכתפיים, הזרועות והחזה הם האזורים הנפוצים ביותר לטיפול בהתפתחות אקנה.
הבנת ההבדלים
זיהוי, טיפול ומניעה בפריחות כרוכים בזיהוי הגורם הבסיסי לפריחה. רופא עור יכול לקבוע אם הפריחה נגרמת כתוצאה מאקנה רגילה או מצב אחר. רוב הפריחות שאינן נובעות מאקנה אינן מוגבלות לפנים. אקזמה, למשל, עלולה להתרחש בכל מקום בגוף ובדרך כלל אינה מתבטאת בשלפוחיות בודדות.
האבחון מתבסס על תשובות לשאלות כגון מתי הפיעה הפריחה, מהו המיקום ותבנית הפריחה, וכמה זמן היא נמשכת. בנוסף לתשאול הראשוני מבוצעות בדיקות שונות כגון בדיקות דם ובדיקות אלרגיה המבוצעות על מנת להתחיל את הטיפול בפריחה. בדרך כלל, פריחות קלות נעלמות בתוך מספר ימים, אך פריחות חמורות יותר עלולות להימשך תקופה ארוכה.
מחלות שהתסמינים שלהם מתבטאים בפריחות בפנים מייצרות בדרך כלל גם תסמינים אחרים. מחלות ילדות כגון חצבת, או אבעבועות רוח רוללות חום, בנוסף לפריחה הברורה. בדיקות אלרגיה קובעות מתי הפריחה היא תוצאה של גירוי כגון חומרים קוסמטיים חדשים.
אפשרויות טיפול ומניעה
גם אקנה וגם פריחה רצינית עלולים לפגוע בהערכה העצמית של אדם הסובל מהן. רופאים מבינים כי טיפול במצבי עור חשוב לרווחה הרגשית כמו גם לבריאות הגופנית. שילוב של טיפול רפואי עם שינויים באורח החיים בדרך כלל מספיק כדי להילחם בפריחה על הפנים.
במקרה של אקנה, חשוב לנקות את הפנים מידי יום. יש להשתמש בסבון עדין שאינו מייבש את העור, ולהימנע מקרמים שמנוניים ומוצרי קוסמטיקה מסוגים המגרים את נקבוביות העור וסותמים אותן. הידרוקורטיזון ללא מרשם נחשב לקרם יעיל נגד סוגי פריחה רבים. אך פריחה המתמשכת לטווח הארוך כרוכה בטיפול רפואי מקצועי.
ניתן לנקוט במספר אמצעי מניעה למניעת פריחות, כגון חיסון שגרתי; הימנעות מפריטים אלרגיים כולל מזון, תרופות, מוצרים קוסמטיים וכל דבר שגורם לאלרגיה; יש להחליף את החיתולים אצל תינוקות ברגע שהם נרטבים או מתלכלכים. פריחות מתונות מטופלות עם קרמים נגד גירוד המכילים קמפור, מנתול, או בנדריל. אנטיהיסטמינים כגון דיפנהידרמין עשויים גם לסייע למצב. ניתן למרוח קרמים להשבת הלחות לעור לטיפול בפריחות קלות מסוימות.
שני המצבים שונים זה מזה. אקנה היא מחלה ואילו פריחה היא מצב. אקנה נובעת מכמות מוגזמת של שמן בנקבוביות העור, ואילו פריחות עלולות להתרחש כתוצאה מסיבות שונות. תרופות ללא מרשם זמינות לטיפול בשני המצבים.
אקנה בפנים הינה תופעה אשר נפוצה מאד דווקא בגיל ההתבגרות אשר עלולה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים של המתבגר. פצעים אלה יכולים להופיע גם בגילאים מבוגרים יותר, של שנת ה-20, באופן נדיר יותר. בעקבות פצעים אלו, הנער או המתבגר, עלול לחוש פגיעה בביטחון העצמי, בושה, דחייה, מבוכה וחשש להימצא באירועים או מפגשים חברתיים.
הגורמים לאקנה בפנים
המאפיינים של אקנה בפנים הינם פצעים מוגלתיים, מכאיבים ומציקים. הם מהווים בעיקר מטרד אסתטי, כאשר הם נמצאים בצבר או בקבוצות, על גבי הלחיים, מצח, ואזורי השומן מסביב לאף.
לא מומלץ לטפל באקנה בפנים באופן עצמאי, או לחטט בפצעים אלה עד כדי הזדהמותם, עקב החשש לנטייתם של הפצעים בהשארת צלקות, חורים, שריטות וסימנים על הפנים, אשר יחלימו רק לאחר פרק זמן ארוך. בדרך כלל, כאשר מופיעים מספר בודד של פצעים, הם יעברו לאחר מספר ימים, גם ללא טיפול.
למרות שהפצעים נראים מוגלתיים, הם אינם נגרמים מזיהומים שונים, אלא דווקא מפעילות יתר של בלוטות החלב והשומן בגוף. שומן זה ותאי עור מתים עלולים לחסום ולסתום את זקיקי השערה.
מעבר לכך, האקנה מושפעת גם מהפרשות הורמונליות האופייניות לגיל ההתבגרות, כמו גם לשימוש בתרופות סטרואידליות. ישנם המאמינים כי אכילת מאכלים שומניים, מטוגנים ועשירים בפחמימות, אף הם מעודדים את ייצור השומן והחלב.
הטיפול הקונבנציונלי לאקנה בפנים
את הטיפול באקנה, יש להשאיר למומחים המתעסקים בתחום זה. טיפול לא נכון באמצעות חומרים אשר לא מותאמים לעור, עלול לפגוע ולשבש את תפקודם של בלוטות החלב ולגרום לייצור מוגבר של תאים מתים ופגימה בעור.
ישנן מספר שיטות לטיפול באקנה בפנים, ברמות יעילות שונות. שיטות אלו יכולות להיות מאד סובייקטיביות, ולפעמים טיפול אשר עזר מאד לאחר לא בהכרח יעזור גם לחברו. יעילות הטיפול, לרוב, נקבעת על פי סוג העור, אופן ריפויו, וגורמים אחרים אשר לא תמיד ידועים די צורכם.
הטיפול באקנה, ייעשה בדרך כלל, כאשר כמות הפצעים היא גדולה ומפריעה מאד למתבגר מבחינה אסתטית.
הטיפול, פעמים רבות אינו מהיר או אחיד. עם זאת, ניכרת הטבה משמעותית לרוב האנשים הסובלים מכך.
הטיפול הראשוני באקנה יכלול שימוש בקרמים המכילים חומצה אזולאית או רטין A או, במקרים קיצוניים יותר, שימוש בהורמונים ואנטיביוטיקה. לפעמים, יומלץ למתבגר או לסובל מאקנה בפנים, לשלב שינוי תזונתי, ותוספות וויטמינים שונים.
תופעות לוואי של הטיפול
הטיפול באקנה, אשר עושה שימוש בחומרים חזקים, מתבסס על מניעת חלוקת תאי העור. טיפול זה עלול להשאיר צלקות ופגמים על גבי העור.
מעבר לכך, לפעמים, חיטוט בפצע או הוצאת המוגלה באופן לא מבוקר, כך שנגרם שינוי בעור, עלול אף הוא להשאיר צלקת שתיחרט על גבי העור למשך שנים.
גורמים נוספים אשר עלולים להעמיק את הצלקות הנגרמות מאקנה בפנים הינם חשיפה מוגברת לשמש בעת הטיפול, עור רגיש וכמות מוגלה רבה.
בכדי להימנע ממצבים פוטנציאלים של גרימת צלקות, יש לפנות לרופאי עור המתמחים באקנה. פעמים רבות, תימצא קוסמטיקאית המוסמכת לעזור בכך אף היא, אולם יש לשים לב להתמחותה ולרמת הידע שהיא מפגינה בנושא זה.
במקרים קלים, יומלץ למתבגר לשטוף פניו בסבון רפואי, ולשמור על היגיינה מרבית באזורים אלה. במקרים קשים יותר, יומלץ על טיפול בפצעים המוגלתיים וטיפול מונע להזדהמות נוספת של הפצע. ככל שהפצעים יהיו גדולים יותר ומוגלתיים יותר, כך הסיכון כי הם ישאירו צלקות הינו גדול יותר
